אם החיים שלכם מונוטוניים, סימן שאתם לא באמת חיים!

 

לא מזמן יצא לי להיות בכנס מסוים שבו התארח מרצה אורח. הכנס עצמו היה מעולה, נושא ההרצאה היה מרתק אבל המרצה היה כל כך משעמם שפשוט יצאתי מההרצאה, למרות שהנושא עניין אותי מאוד. לא פעם אחת שמעתי את המשפט – זה לא חשוב מה אתה אומר אלא איך אתה אומר את זה.

ובהחלט, לאחר שיצאתי מההרצאה, פשוט שאלתי את עצמי – מה גרם לי לצאת? הרי זה היה אחד ההרצאות בכנס שהכי חיכית לה? התשובה הייתה פשוטה – הדרך שהמרצה העביר את הנושא היה כל כך מונוטוני, הכל היה נמשע אותו דבר, ללא עליות וירידות בטון הדיבור שלו, ללא שום דגש על מילים מסוימות, היה בלתי אפשרי להקשיב לו.

ולמה אני מספרת לכם את זה ואיך זה למעשה קשור לכותרת של המאמר? תיכף אני אסביר.

מונוטוניות זו לא מילה גסה אבל איפה שיש מונוטוניות, אין שם חיים, אין שם אנרגיה, זרימה. בהגדרה של המילון מונוטוניות הכוונה למשהו מעייף וזה אכן כך. הסיבה שיצאת מההרצאה כי הדיבור של המרצה היה מונוטוני ומעייף  נורא!

כמו שבכל דבר איפה שיש מונוטוניות הדבר הופך להיות חסר משמעות, כנ"ל גם בחיים. תחשבו שכל יום אתם לובשים אותו צבע של בגד או שאוכלים את אותו המאכל – זה מעייף, משעמם.

אם אנחנו מנהלים חיים מונוטוניים כאשר כל יום חוזר על עצמו, מה שקורה לנו שאנחנו נכנסים למצב של שגרה, של חוסר משמעות, של חוסר צמיחה והתפתחות. הרבה פעמים מצב של שגרה מלווה ברגשות כמו תסכול, דיכאון, כעס ועצבים – בגלל אותה השגרה המשעממת.

אבל לצערנו, רוב רובם של אנשים מנהלים חיים מונוטוניים, מבלי לחוות ולטעום את "המיץ" של החיים – הם קמים בבוקר, הולכים לעבודה וחוזרים בערב ואז ממלאים את הזמן עם המחשב, הטלוויזיה, משחקים, בירה, יציאה פה ושם לחלק קטן אולי יש איזשהו תחביב מסוים .

אנשים אלו לרוב מחכים לסוף שבוע על מנת לצאת קצת, להתאוור, להשתחרר מהשגרה המשעממת והמונוטונית. אז מגיע יום ראשון ושוב חוזרים למונוטניות.

האמת, גם אני הייתי שם עד לפני 5 שנים עד שהגעתי למסקנה שאלו לא חיים אמיתיים. חיים אמיתיים הם מלאי צבע ואור, שמחת חיים, גיוון, צמיחה, התפתחות, זרימה של אנרגיה חיובית.

כמובן, כך גדלנו וכך הורגלנו – לחיות חיים מונוטוניים, חיים שכל יום חוזר על עצמו. אנשים נשארים באותו תפקיד בעבודה שלהם עשרות שנים ומחכים לפנסיה, הם מסתפקים במזכורת מזערית ויציאה לטיול שנתי פעם או פעמיים בשנה, הם מוותרים על החלומות שלהם, על מימוש הפוטנציאל האמיתי שלהם ופשוט ממשיכים בתוך המונוטוניות.

הגיוון היחיד זה היציאות למסעדה, מסיבות, בתי קפה, טיולים לחו"ל ועוד. כמו שיצאתי מההרצאה המונטונית, לפני 5 שנים החלטתי גם לצאת מהחיים המונוטוניים ולהתחיל לחיות, לחיות באמת, להפוך כל יום למרתק, חוויתי, מעניין, כל יום לגדול ולצמוח, כל יום ללמוד, לעשות משהו עבור העולם, כל יום לגוון וליהנות, לעשות דברים שאני אוהבת, להפוך את העולם שלי לצבעוני.

ועכשיו, תסתכלו אתם על החיים שלכם – האם אתם מנהלים חיים מונוטוניים  או שכל יום שלכם מלא בעשייה מעניינת ומצמיחה, כל יום חדש ומגוון, כל יום אתם גדלים ומתפתחים, ונהנים מהחיים או שכל יום חוזר על עצמו, היום נראה כמו אתמול וכמו מחר שיבוא?

אם החיים שלכם מונוטוניים, זה אומר שאתם לא באמת חיים וזה הזמן להתחיל לחיות, להכניס שמחה, צבע ואנרגיה לכל יום שאתם מתחילים. אני רוצה להזמין אתכם לסדנה ייחודית שבה תקבלו כלים מעשיים שלי עזרו לעשות את התפנית בחיי ולצאת לדרך של הגמשה והצלחה אישית ולהפוך את החיים שלי משעמום ומונוטוניות לחיים של סיפוק, תשוקה ואנרגעה חיובית. קראתי לסדנה  – מפגש עם עצמך. ללא ספק סדנה זו היא מתנה לכל האנשים שמרגישים בדיוק כפי שאני הרגשתי לפני 5 שנים.

אז אם קראתם את המאמר והזדהיתם עם מה שכתבתי, מזמינה אתכם לשלוח לי מייל או להרים אלי טלפון ואשמח לתת לכם פרטים לגבי הסדנה:

מייל: Diana.benzvi@gmail.com

נייד: 0547582076

דיאנה בן צבי

מנטורית להצלחה והגמשה אישית

 

 

תגובות פייסבוק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *